מאמר אישי באבולוציה מתמשכת. נוסח נוכחי: 05.11.2020
לפני הכל: חובה מוסרית על בעליו של כלב/ה למנוע בכל מחיר, גם במחיר הפלה כימית, הריונות לא רצויים.
מטרת הדף היא הארה והעלאת המודעות להשפעות ההליך הניתוחי. הטקסט זה מבטל טקסט קודם, מייצג את דעתי בלבד ואינו רלוונטי לחתולים או כלבי מכלאות. יתרה מזאת: דעתי אינה מקובלת על מרבית חברי למקצוע ואינה קונפורמית לדעתה של האקדמיה בנושא.
100% מהכלבות שיעוקרו לפני ייחום ראשון ו 95% מהכלבות שיעוקרו לפני מחזור שני לא יפתחו גידולי עטין. פתולוגיה בחציה שפירה . לעיקור המבוצע בגיל מאוחר אין השפעה מיטיבה או מזיקה על גידולי עטין.
דלקת רחם פוגעת סטטיסטית ב 25% מהכלבות. זה יקרה בדרך כלל בגיל בוגר של מעבר ל–8 שנים.
גידולי רחם ושחלה הם זניחים מאוד סטטיסטית אך קיימים..
שאלה: האם סביר לבצע ניתוח, אלקטיבי, בהרדמה כללית, בבעל חיים צעיר , "לזרוק" מערכת הורמונאלית ולומר שאין לכך תופעות לוואי? הצניעות תחייב לומר שאין לנו די מידע. הדעה הרווחת מבוססת על מידע לא עדכני, לא מאוזן , מוגזם לעיתים ולא נתמך עובדתית. אני ממליץ להיות מודע ולא חסר מידע ואם וכאשר החלטתם תבצעו החלטה בלב שלם ולאחר שהבנתם את כל האופציות, תופעות הלוואי והאלטרנטיביות.
הפרוצדורה האופטימאלית נכון להיום, לדעתי, היא הוצאת הרחם ושחלה תוך השארת שחלה שנייה. פרוצדורה זו אינה מקובלת על ה"ממסד" הרפואי ומרבית חברי למקצוע ואם בכלל יש לשקול אי ביצוע עיקור כלל ועיקר. לגבי סירוס אני ככלל לא מעודד אך ישנה בעיה קשה באשר לתגובותיהם של כלבים אחרים בסביבה לכלבכם.
מה החסרונות בהשארת שחלה ?
יהיה מחזור פעמיים בשנה עם דימום מופחת משמעותית, אך ללא סיכוי להריון או דלקת רחם. במקרים נדירים קיימת האפשרות לדלקת רחם מקומית על גדם צוואר הרחם. בעייה זו פתירה לרוב תרופתית אך עלולה להצריך פתיחת בטן .
לא יהיה אפקט מיטיב באשר לגידול עטין או שחלה. לזכרים קיימת אופציה , יקרה וקצרת טווח, של סירוס כימי על ידי שבב.
מתי כן ? עיקור או סירוס יש לבצע כאשר בעל החיים מגיע לבגרות פיזית והתנהגותית לרוב :
- בגיל 10 חודשים לערך אצל כלבים קטנים
- בגיל 12 חודשים לערך אצל כלבים בינוניים
- בגיל 18 חודשים לערך אצל כלבים גדולים .
- בגיל 24 חודשים אצל גזעי ענק.
